×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיִּוָּעַ֣ץ דָּוִ֗יד עִם⁠־שָׂרֵ֧י הָאֲלָפִ֛ים וְהַמֵּא֖וֹת לְכׇל⁠־נָגִֽיד׃
And David consulted with the captains of thousands and of hundreds, even with every leader.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל
וְאִתְיָעַט דָוִד עִם רַבָּנֵי אַלְפַיָא וּמַאֲוָתָא לְכָל סַרְכָּן.
ויועץ דוד עם שרי האלפים – שאמר להם דוד כבר עסקתם בתקנתכם להיות לכם מלך להושיע לכם ועתה תעסקו בכבוד אלהים.
And David conferred with the officers of the thousands He said to them, "You have already engaged in matters that are for your benefit, for you have a king to save you; now you should engage in the honor of God.⁠"
לכל נגיד – כלומ׳: לכל נגיד שבהם קרא להתיעץ עמו.
To every officer. This means: [David] called to every officer to consult with him.
לכל נגיד – ר״ל לא נתייעץ עם כולם כ״א את כל הנגיד אשר בהם ר״ל המובחרים.
ויועץ דויד – בשמואל ב (ו׳:א׳) נכתב בקיצור ויוסף עוד דוד את כל בחור מישראל שלשים אלף, ועזרא באר שתחלה התיעץ עם השרים ע״ז, וזה לא היה תיכף אחר המלכתו, כי בעת מעשה זו כבר כבש את ירושלים, וציון היתה עיר דוד, כמבואר לקמן.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ב) וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד לְכֹ֣ל׀ קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֗ל אִם⁠־עֲלֵיכֶ֨ם ט֜וֹב וּמִן⁠־יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֵ֗ינוּ נִפְרְצָה֙ נִשְׁלְחָ֞ה עַל⁠־אַחֵ֣ינוּ הַנִּשְׁאָרִ֗ים בְּכֹל֙ אַרְצ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֔ל וְעִמָּהֶ֛ם הַכֹּהֲנִ֥ים וְהַלְוִיִּ֖ם בְּעָרֵ֣י מִגְרְשֵׁיהֶ֑ם וְיִקָּבְצ֖וּ אֵלֵֽינוּ׃
And David said to all the assembly of Israel, "If it seems good to you, and if it is of Hashem our God, let us send abroad everywhere to our brothers that are left in all the land of Israel, and with them to the priests and Levites that are in their cities that have open land about them, that they may gather themselves to us;
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
וַאֲמַר דָוִד לְכָל קְהָלָא דְיִשְרָאֵל אִין קֳדָמֵיכוֹן שַׁפִיר וּמִן קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא אִית רַעְוָא נִתְקַף וְנִשְׁדַר מְטוּל אֲחָנָא דְאִשְׁתַּיְרוּן בְּכָל אַרְעֲתָא דְיִשְרָאֵל וְעִמְהוֹן כַּהֲנַיָא וְלֵוָאֵי בְּקִרְוֵי פַּרְוִילֵיהוֹן וְיִתְכַּנְשׁוּן לְוָתָנָא.
נפרצה נשלחה – נפרצה אותה גדר שהיתה גדורה עד עתה שלא דרש שום אדם לאלהים.
ונשלחה על אחינו הנשארים – משום כבוד הארון.
it has been opened The fence that was closed until now has been opened, for no one has yet inquired of God. let us send to our brethren remaining because of the honor of the Ark.
נפרצה נשלחה על אחינו – כלומ׳: 1נשלח מלאכים הנה והנה בכל מקום, כמו ״ופרצת ימה וקדמה״ (בראשית כ״ח:י״ד); והכל ענין התפשטות הדברים לרב. 2וזהו שאמ׳ בספר שמואל ״ויוסף עוד דוד״ (שמואל ב ו׳:א׳), כלומ׳: אסף עוד מישראל על אשר היו אתו בהמליכו כמו שאומ׳ הנה.
1. נשלח מלאכים הנה והנה וכו׳. על משמעות זו של ״פרץ״ כותב רד״ק בספר השרשים: ״כאילו מרובם יפרצו הגדרים, שלא יכילם מקום נגדר״. אבל במיוחס לרש״י: ״נפרצה אותה גדר שהיתה גדורה עד עתה״ שלא דרשו בה׳. וכעין זה במיוחס לר״י קרא: ״כל דבר שנשתתק מן הבריות, ובא אחר והוא מתחיל הדבר, הרי הדבר נפרץ״; וכך הוא מפרש גם ״אין חזון נפרץ״ (שמואל א ג׳:א׳), ולא מענין התפשטות.
2. וזהו שאמ׳ וכו׳. השוו דבריו שם, איפה שהוא מציע שני פירושים ל״ויוסף״, אחד מהשורש ״אסף״, ואחד מהשורש ״יסף״.
Nifreṣah nishleḥah (=let us send far and wide) to our kinsmen. This means: Let us send messengers in all directions, to every place, as in “u-paraṣta (=you shall spread out) to the west and to the east” (Genesis 28:14): [the root prṣ] always has the sense of something spreading far. This is what the text means when it says in the book of Samuel, “David again assembled” (2 Samuel 6:1); that is, just as it says here, he gathered additional Israelites, beyond those who had been with him when he became king.
אם עליכם טוב ומן י״י אלהינו – רוצה לומר: אם יהיה הדבר מוסכם גם כן מאת י״י יתברך.
נפרצה נשלחה – רוצה לומר: נרבה שלוחים ונשלח בעבור אחינו הנשארים ואמר להרבות שלוחים כדי שיבאו כלם במהרה.
נפרצה – נתחזקה כמו מה פרצת (בראשית ל״ח:כ״ט).
ויאמר דוד – לאחר שהסכימו הנגידים על הדבר אמר לכל ישראל אם הדבר טוב בעיניכם ואם מה׳ יצא הדבר להסכים על ידינו.
נפרצה – נתחזקה ונשלחה בעבור אחינו הנשארים בארצם ולא באו עמכם.
ועמהם – ר״ל ובעבור הכהנים והלוים אשר עמהם.
בערי מגרשיהם – נקראים כן על כי אשר כל עריהם היה מגרש חוצה להן.
ויאמר לכל קהל ישראל – שהם שריהם שעומדים במקומם.
ואם מן ה׳ אלהינו – יצא הדבר.
נפרצה – מלשון התחזקות יותר על הגבול, כמו (בראשית כ״ח:י״ד) ופרצת ימה וקדמה.
תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(ג) וְנָסֵ֛בָּה אֶת⁠־אֲר֥וֹן אֱלֹהֵ֖ינוּ אֵלֵ֑ינוּ כִּֽי⁠־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ בִּימֵ֥י שָׁאֽוּל׃
and let us bring back the ark of our God to us; for we did not seek it in the days of Saul.⁠"
תרגום כתוביםרד״קר״י אבן כספימצודת ציוןמצודת דודעודהכל
וְנַחֲזוּר יַת אֲרוֹנָא דֵאלָהָנָא לְוָתָנָא אֲרוּם לָא תְבַעְנָא יָתֵיהּ בְּיוֹמֵי דְשָׁאוּל.
1כי לא דרשנהו בימי שאול – כי הוא החריב נוב עיר הכהנים (שמואל א כ״ב:י״ט), וכת׳ בו ״ולא דרש ביי׳⁠ ⁠⁠״ (דברי הימים א י׳:י״ד).
1. כי לא דרשנהו וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק. מלשון רד״ק נשמע ש״לא דרשנהו״ פירושו: לא דרשנו את ה׳, היינו ששאול והעם אשר אתו לא דרשו את ה׳ לפני שהחליטו להרוג את הכהנים; וסובר רד״ק שזהו פירוש ״ולא דרש בה׳⁠ ⁠⁠״ שם. השוו התרגום שם; ועיינו ברד״ק שם ובהערות. ועיינו גם בדבריו לדברי הימים א ט״ו:י״ג ובהערות. מה שכותב כאן ה״מצודות דוד״ שע״י הריגת הכהנים משרתי הארון מיעטו את כבוד הארון, ושזהו פירוש ״לא דרשנהו״ – היינו שלא כבדוהו כראוי – אינו נשמע ככוונת רד״ק; ויתכן שהוא כותב כן כפירוש עצמי למרות שהוא רגיל לעקוב אחרי רד״ק. המיוחס לר״י קרא מפרש שלא דרשו את הארון כדי להביאו למקום יפה כל ימי שאול. ובתרגום: ״לא תבענא יתיה״; משמע שגם הוא מפרש אותו על הארון.
For during the days of Saul we did not seek Him. For he wiped out Nob, the city of the priests (1 Samuel 22:19), and the text says concerning him, “and he did not seek the advice of the Lord” (1 Chronicles 10:14).
For the proposal yashar (=was well received) by the people. This is a verb in the past tense, because the latter syllable has a pataḥ.
ונסבה את ארון אלהים אלינו וג׳ – זה היה מאמר נכבד לדוד מכמה פנים.
ונסבה – מלשון סבוב.
ונסבה וכו׳ – לדרוש בו ברבת עם להרבות כבוד הארון.
אלינו – אל ירושלים המרובה באוכלסין כי לא דרשנוהו בכבוד הראוי לו.
ימי שאול – כי בעבור שהרג נוב עיר הכהנים משרתי הארון בזה כאלו מיעט כבוד הארון.
עד לבוא חמת – עד המקום שבאים בה לחמת מקצה גבול א״י עד קצהו.
מקרית יערים – כי שם היה מעת שהחזירוהו הפלשתים כמ״ש בש״א.
תרגום כתוביםרד״קר״י אבן כספימצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(ד) וַיֹּאמְר֥וּ כׇֽל⁠־הַקָּהָ֖ל לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֑ן כִּֽי⁠־יָשַׁ֥ר הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֥י כׇל⁠־הָעָֽם׃
And all the assembly said that they would do so; for the thing was right in the eyes of all the people.
תרגום כתוביםרד״קעודהכל
וַאֲמָרוּ כָל קְהָלָא לְמֶעְבַּד כְּדֵין אֲרוּם תַּקִין פִּתְגָמָא קֳדָם כַּל עַמָא.
כי ישר הדבר בעיני כל העם – פעל עבר, 1כי הוא חציו פת״ח.
1. כי הוא חציו פת״ח. ר״ל: התנועה השנייה – שמתחת לשי״ן – היא פת״ח, כבצורת הפועל העבר. לעומת כן, אם היה כתוב ״יָשָר״, היתה זאת צורת ה״שֵם״; השוו מכלול קמ״ג.-:.
תרגום כתוביםרד״קהכל
 
(ה) וַיַּקְהֵ֤ל דָּוִיד֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל מִן⁠־שִׁיח֥וֹר מִצְרַ֖יִם וְעַד⁠־לְב֣וֹא חֲמָ֑ת לְהָבִיא֙ אֶת⁠־אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים מִקִּרְיַ֖ת יְעָרִֽים׃
So David assembled all Israel together, from Shihor the brook of Egypt even to the entrance of Hamath, to bring the ark of God from Kiriath-jearim.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
(ה-יד) העלאת הארון לבית עבד אדם * – שמואל ב ו׳:ב׳-י״א
וּכְנֵשׁ (ס״א וְאַכְנֵשׁ) דָוִד יַת כָּל יִשְרָאֵל מִן נִילוֹס דְמִצְרַיִם עַד מַעֲלָן לְאַנְטוֹכִיָא לְאַעֲלָאָה יַת אֲרוֹנָא דַייָ מִן קִרְיַת יְעָרִים.
מן שיחור מצרים ועד לבא חמת – דוגמא מלבוא חמת עד נחל מצרים (מלכים א ח׳:ס״ה).
from Shihor of Egypt and until the approach to Hamath This parallels (I Kings 8:65): "from the approach to Hamath to the brook of Egypt"
ויקהל דוד את כל ישראל מן שיחור מצרים – הנה לפי מה שנזכר בספר שמואל (שמואל ב י׳:א׳) ידמה שלא היה שם כי אם עם יהודה ושלשים אלף בחור מישראל ולזה ידמה שיאמר בזה שכבר הקהיל הנבחרים שבהם והראשים והיו שלשים אלך בחור זולתי שבט יהודה ויהיה הרצון באמרו נשלחה על אחינו הנשארים מהשרים והראשים כי עמם היה מדבר שנאמר ויועץ דוד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד.
שיחור – הוא הנילוס.
מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת – הוא גבול ארץ ישראל מן דרום עד צפון.
ויקהל – ובשמואל מבואר שנתקבצו כל בחור מישראל, דהיינו ששלחו בחיריהם ושופטיהם מכל עיר ועיר כמש״ש.
מן שיחור – ר״ל מגבול נגב עד גבול צפון, וכן מלבא חמת עד נחל מצרים.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
 
(ו) וַיַּ֨עַל דָּוִ֤יד וְכׇל⁠־יִשְׂרָאֵל֙ בַּעֲלָ֔תָה אֶל⁠־קִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לִֽיהוּדָ֑ה לְהַעֲל֣וֹת מִשָּׁ֗ם אֵת֩ אֲר֨וֹן הָאֱלֹהִ֧ים ׀ יְהֹוָ֛הי״י֛ יוֹשֵׁ֥ב הַכְּרוּבִ֖ים אֲשֶׁר⁠־נִקְרָ֥א שֵֽׁם׃
And David went up, and all Israel, to Baalah, that is, to Kiriath-jearim, which belonged to Judah, to bring up from there the ark of God, Hashem that sits upon the cherubim, upon which is called the name.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וּסְלִיק דָוִד וְכָל יִשְרָאֵל לְבַעֲלָה (ס״א בַּעֲלָתָה לְקִרְיַת יְעָרִים דִי לִיהוּדָה) לְקִרְיַת יְעָרִים לְאַעֲלָאָה יַת אֲרוֹנָא דַייָ הוּא יְיָ דִי שְׁכִנְתֵּיהּ שְׁרָא לְעֵיל מִן כְּרוּבַיָא דְאִתְקְרֵי שְׁמֵיהּ עֲלוֹהִי.
בעלתה אל קרית – פתרון בעלתה שהיא קרית יערים.
להעלות משם וגו׳ – כדכתיב אשר נקרא שם י״י צבאות יושב הכרובים עליו (שמואל ב ו׳:ב׳), כלומר שמו של הקב״ה נקרא על הארון אעפ״י שגלה ארון לפלשתים לא זז ממנו שם הזה שנתקדש.
to Baalah, to Kirjath The meaning is: to Baalah, which is Kirjath-Jearim.
to bring up from there, etc. As it is written (II Sam. 6:2): "... which is called a name, the name of the Lord of Hosts, Who dwells upon the cherubim;⁠" i.e., the name of the Holy One, blessed be He, was called upon the Ark. Although the Ark had been exiled to [the land of] the Philistines, this name did not leave it, because it was hallowed.
בעלתה אל קרית יערים – קרית יערים 1נקראת גם כן ״בעלה״, כמו שכת׳ בספר יהושע ״ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים״ (ט״ו:ט׳); וכן אמר ״אל קרית בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה״ (יהושע י״ח:י״ד). 2וכן אמ׳ בספר שמואל ״מבעלי יהודה״ (שמואל ב ו׳:ב׳). ושם היה הארון מיום אשר שב משדה פלשתים עשרים שנה (שמואל א ז׳:ב׳) עד שהעלהו דוד משם.
אשר נקרא שם3ובספר שמואל פרש ״שם יי׳ צבאות יושב הכרובים עליו״ (שמואל ב ו׳:ב׳); לפיכך נקרא ״שם״. ומה שנקרא כן בזה המקום מה שלא קראו כן במקום אחר, לפי שנתקדש שמו של הב״ה עליו בהיותו בארץ פלשתים (שמואל א ה׳:א׳ ואילך).
1. נקראת גם כן ״בעלה״. כך במיוחס לרש״י ובמיוחס לר״י קרא.
2. וכן אמ׳ בספר שמואל וכו׳. ההקשר שם הוא העלאת הארון; השוו דבריו שם.
3. ובספר שמואל פרש וכו׳. לדעת רד״ק ״שֵם״ הוא השם שנקרא בו הארון; השוו דבריו על הפסוק בשמואל. לעומת כן, לפי התרגום כאן ובשמואל, וכן לפי רש״י ור׳ יוסף קרא שם והמיוחס לרש״י והמיוחס לר״י קרא כאן, הכוונה היא רק שנקרא שם ה׳ על הארון. המיוחס לר״י קרא אף כותב שיש לסרס את פסוקנו ולפרשו כאילו כתוב ״אשר נקרא שֵם שֵם ה׳ יושב הכרובים עליו״ כמו שכתוב בשמואל; והוא מוסיף בשם רז״ל ש״השם וכל כינויו מונחים בארון״ (בבלי ב״ב י״ד:).
To Baalah, to Kiryath-jearim. Kiryath-jearim is also called Baalah, as it says in the book of Joshua, “Then the boundary curved to Baalah—that is, Kiryath-jearim” (Joshua 15:9), and also, “to Kiryath-baal—that is, Kiryath-jearim—a city of the Judahites” (Joshua 18:14). Similarly, it says in the book of Samuel, “from Baalim of Judah” (2 Samuel 6:2). It is there that the Ark stayed for twenty years (1 Samuel 7:2), from the time it returned from the territory of the Philistines until David brought it up from there.
Which was called “Name.” In the book of Samuel the text explains that “attached to [the Ark] was the name of the Lord of Hosts, who is enthroned on the cherubim” (2 Samuel 6:2): that is why it was called “Name.” The reason the Ark is called this here and not elsewhere is that when it was in the land of the Philistines, the name of the Holy One, blessed is He, was sanctified in connection with it (1 Samuel 5:1–12).
אשר נקרא שם – בזה סוף פסוק, וזה ביאור הענין יותר ממה שבאר כותב שמואל, כי לא עשה בזה סוף פסוק. וכבר הודעתי, כי אין חדש בנביאים, לכן זה כתיב בתורה, והוא אמרו: ויקוב את השם (ויקרא כ״א:י״ד) במוחלט, לרמוז על האל העליון, וגם במקום אחר סודו נרמז בתורה. ואם בני המעלה נקראים אנשי השם, אף כי האל יתברך. וכל שם אלהים משותף כמו: שם השם, וביאור כל זה אוצר י״י יבא.
הכרובים – ברוב המדוייקים מלא וא״ו וכן נכון לפי המסורת דפרשת תרומה יען לא נחשב זה במנין החסרים.
אשר נקרא שם – בצירי וכן פירש רש״י ורד״ק.
בעלתה – קרית יערים נקראה גם קרית בעל כמ״ש ביהושע.
יושב הכריבים – אשר על הארון.
אשר נקרא שם – ר״ל אשר נקרא עליו שם ה׳ האמור ובש״ב נאמר שם ה׳.
בעלתה – כמ״ש בעלה היא קרית יערים (יהושע ט״ו:ט׳).
יושב הכרובים אשר נקרא שם – ר״ל אחר שה׳ נקרא בשם יושב הכרובים, ששוכן בין בדי הארון, אם כן ראוי לחלק לו כבוד כי ה׳ שוכן עליו, וזה פי׳ למ״ש בשמואל (שם ב׳) אשר נקרא שם שם ה׳ צבאות יושב הכרובים (נקרא) עליו, ר״ל בעבורו נקרא ה׳ בשם יושב הכרובים.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימנחת שימצודת דודמלבי״םהכל
 
(ז) וַיַּרְכִּ֜יבוּ אֶת⁠־אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ עַל⁠־עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה מִבֵּ֖ית אֲבִינָדָ֑ב וְעֻזָּ֣א וְאַחְי֔וֹ נֹהֲגִ֖ים בָּעֲגָלָֽה׃
And they set the ark of God upon a new cart, and brought it out of the house of Abinadab; and Uzza and Ahio drove the cart.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וַאֲחִיתוּ יַת אֲרוֹנָא בַּעֲגַלְתָּא חַדְתָּא מִן בֵּית אֲבִינָדָב וְעֻזָא וְאַחְיוֹ מִדַבְּרִין בַּעֲגַלְתָּא.
וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה – מה ראה דוד שהרכיבו על עגלה חדשה ולא במשא הלוים כאשר עשה כשהביא אותו משם לציון באחרונה לפי שאמר דוד כל עומת שבא אלי כשהשיבוהו פלשתים על עגלה חדשה כדכתיב וישימו את הארון י״י על עגלה וגו׳ לפיכך נענש.
עזא ואחיו – בני אבינדב היו כדכתיב בשמואל (שמואל ב ו׳:ג׳).
נוהגים בעגלה – כמנהג נוהגי עגלה אחד הולך לפני העגלה ומיישר׳ בדרך ישרה ואחד בצד העגלה שלא תהפוך ליפול וכן כתיב ואחיו הולך לפני הארון (שמואל ב ו׳:ד׳) ועזא בצד העגלה (שמואל ב ו׳:ג׳) לפיכך שלח עזא את ידו לאחוז בארון כששמטו הבקר ולכך נענש.
And they set the Ark of God on a new cart Why did David see fit to set it on a new cart rather than to have it borne by the Levites, as he did when he finally brought it from there to Zion? Because David said, "Corresponding to the way it came to me when the Philistines returned it on a new cart, as it is written (I Sam. 6:11): And they placed the Ark of the Lord on the cart, etc.⁠" Therefore, he was punished.
and Uzza and Ahio They were the sons of Abinadab, as is written in II Samuel (6:3).
drove the cart as is the custom of cart drivers, one walks in front of the cart and directs it in a straight way, and one is alongside the cart, so that it does not turn over and fall. And so it is written (II Sam. 6:4): "... and Ahio went before the Ark,⁠" and Uzza was alongside the cart; therefore, Uzza stretched forth his hand to take hold of the Ark when the oxen swayed it, and therefore, he was punished.
מבית אבינדב – כי בביתו היה הארון.
נוהגים בעגלה – היו מנהיגים הבקר הקשורים בעגלה למושכו.
וירכיבו וכו׳ ודוד וכו׳. בשמואל מאריך יותר, ושם בארתי פרטי החטאים שחטאו בזה נגד קדושת הארון.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל
 
(ח) וְדָוִ֣יד וְכׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֗ל מְשַׂחֲקִ֛ים לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִ֖ים בְּכׇל⁠־עֹ֑ז וּבְשִׁירִ֤ים וּבְכִנֹּרוֹת֙ וּבִנְבָלִ֣ים וּבְתֻפִּ֔ים וּבִמְצִלְתַּ֖יִם וּבַחֲצֹצְרֽוֹת׃
And David and all Israel played before God with all their might; even with songs, and with harps, and with psalteries, and with tambourines, and with cymbals, and with trumpets.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וְדָוִד וְכָל יִשְרָאֵל מְשַׁבְּחִין קֳדָם יְיָ בְּכָל תּוּקְפָא בְּשִׁירִין וּבְכִנְרִין וּבְנִבְלִין וּבְתֻפִּין וּבְצֶלְצְלִין וּבַחֲצוֹצְרָתָא.
כאן כתיב בכל עוז ובשמואל כתיב בכל עצי (שמואל ב ו׳:ה׳), פתרון בכל עצי כלי שיר וכאן פתרון בכל עוז כלי שיר.
ובשירים ובכנורות ובנבלים ובתפים – כולם כלי שיר הם אבל מצלתים כלי שיר היה ולא היה עשוי כ״א להשמעת קול ודוגמתו כלי שיר שקורין פויקין בלשון אשכנז, שמכין עליו במקלות והוא משמיע קול וכן מוכיח לקמן: ובמצלתים משמיעים (דברי הימים א ט״ו:כ״ח) וכתיב: והמשוררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע (דברי הימים א ט״ו:י״ט) ועוד למטה כתיב בשיר בית י״י במצלתים וגומר (דברי הימים א כ״ה:ו׳), ועל שם כך נקרא מצלתים וכן יירש הצלצל (דברים כ״ח:מ״ב) מין ארבה המשמיע קול, כדכתיב בנבואות על הארבה כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון וגו׳ (יואל ב׳:ה׳).
with all [their] might Here it is written: בְּכָל עֹז, with all strength, and in II Samuel (6:5): "בְּכָל עֲצֵי, with all wood.⁠" The meaning is: with all manner of wooden musical instruments, and here the meaning is: with all powerful musical instruments.
and with songs and with harps and with psalteries and with timbrels All of these are musical instruments, but cymbals (מְצִלְתַּיִם) were not a musical instrument, and their function was only to make sounds, like the instrument called the kettle drum, Pauken in German, which is struck with sticks to make sounds. This is implied further (15:25): "and with resounding cymbals,⁠" and it is written (ibid. verse 19): "And the singers: Heman, Asaph, and Ethan, with copper cymbals to resound.⁠" And it is written further below (25:6): "with song in the House of the Lord, with cymbals, etc.,⁠" and because of this, they are called מְצִלְתַּיִם. Similarly (Deut. 28:42): "... the locusts (הַצְּלָצַל) will inherit.⁠" This is a species of locust that makes a sound, as it is written in the prophecy of Joel (2:5) about the locusts: "Like the sound of chariots on the mountaintops, they will leap, etc.⁠"
משחקים לפני האלהים – רוצה לומר: שמחים לפני האלהים.
ובמצלתים – הם שני כלי נחושת ומקישים זה בזה להשמיע קול גדול כמו בצלצלי שמע (תהלים ק״נ:ה׳).
משחקים – משמחים לפני הארון בכל כח.
ובשירים – שררו בפה להלל לה׳ ואף בכנורות וכו׳ והם מיני כלי שיר.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(ט) וַיָּבֹ֖אוּ עַד⁠־גֹּ֣רֶן כִּידֹ֑ן וַיִּשְׁלַ֨ח עֻזָּ֜א אֶת⁠־יָד֗וֹ לֶֽאֱחֹז֙ אֶת⁠־הָ֣אָר֔וֹן כִּ֥י שָֽׁמְט֖וּ הַבָּקָֽר׃
And when they came to the threshing-floor of Chidon, Uzza put forth his hand to hold the ark; for the oxen stumbled.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וַאֲתוֹ עַד אֲתַר מְתַקֵן וְאוֹשִׁיט עֻזָא יַת יְדֵיהּ לְמֵיחַד יַת אֲרוֹנָא אֲרוּם מְרַגוּהִי תוֹרַיָא.
עד גורן כידון – שם מקום.
to Goren Kiddon the name of a place.
עד גרן כידן1ובספר שמואל: ״גרן נכון״ (שמואל ב ו׳:ו׳), 2ושני שמות היו לו. ואפשר כי נקרא ״כידון״ על שמת שם עזא, 3מענין ״יראו עיניו כידו״ (איוב כ״א:כ׳).
1. ובספר שמואל: ״גרן נכון״ וכו׳. השוו דברי רד״ק שם, וראו מה שהוא מצטט מרז״ל. בתרגום כאן: ״אתר מתקן״, כנראה מענין ״נכון״; וראו חילופי נוסחאות המקרא.
2. ושני שמות היו לו. כך כותב המיוחס לר״י קרא באחד מפירושיו; אך הוא גם מציע ש״ג׳ ספרים מצא וכתב כן וכן״, כדרכו.
3. מענין ״יראו עיניו כידו״. בספר השרשים ערך ״כיד״ מפרש רד״ק שמובן השורש הוא ״איד״, שפירושו ״ענין צער ומקרה רע״ (שם ערך ״איד״), וש״כידון״ במובן של כלי מלחמה שייך לאותו שורש. אך אין הוא מזכיר שם את פסוקנו. השוו ספר השרשים לריב״ג ערך ״כיד״, ור׳ משה קמחי על הפסוק באיוב.
To the threshing floor of Kidon (=Chidon). In the book of Samuel (2 Samuel 6:6) [this is called] “the threshing floor of Nacon”: it had two names. It might be that it was called Kidon because Uzza died there, in the sense of “Let his eyes see kido (=his ruin)” (Job 21:20).
ויבאו עד גרן כידן – ובס׳ שמואל ב׳ סי׳ ו׳ כתיב נכון עיין מה שכתבתי שם.
כידון – ובשמואל ב׳ נאמר נכון ובשתי השמות היתה נקראת.
שמטו – ענין הנעה ממקומו כמו ויאמר שמטוה (מלכים ב ט׳:ל״ג).
וישלח – הושיט את ידו.
כי שמטו הבקר – נענעוהו ממקומו וחשב שיפול מעל העגלה.
לאחז – באר שמ״ש בשמואל (שם ו׳) ויאחז, ר״ל שרצה לאחוז, ומת על אשר שלח ידו על הארון הגם שלא אחז בו עדיין.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל
 
(י) וַיִּֽחַר⁠־אַ֤ף יְהֹוָה֙י״י֙ בְּעֻזָּ֔א וַיַּכֵּ֕הוּ עַ֛ל אֲשֶׁר⁠־שָׁלַ֥ח יָד֖וֹ עַל⁠־הָאָר֑וֹן וַיָּ֥מׇת שָׁ֖ם לִפְנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
And the anger of Hashem was kindled against Uzza, and He smote him because he put forth his hand to the ark; and he died there before God.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וּתְקֵיף רוּגְזָא דַייָ בְּעֻזָא וּמְחָהִי מְטוּל דְאוֹשִׁיט יְדֵיהּ עַל אֲרוֹנָא וּמִית תַּמָן קֳדָם יְי.
ויכהו על אשר שלח ידו על הארון – והוא שכתוב בשמואל ויכהו שם אלהים על השל (שמואל ב ו׳:ז׳) פתרון על השלח על שאחז בארון ודוגמתו הכלבים יאכלו את בשר איזבל בחיל יזרעאל (מלכים א כ״א:כ״ג), ופסוק אחר כתיב בחלק יזרעאל (מלכים ב ט׳:ל״ז), כך נפרש כאן על השל – השלח.
וימת שם לפני אלהים – לפני ארון אלהים, בשמואל כתיב וימת שם עם ארון האלהים (שמואל ב ו׳:ז׳).
and He struck him down because he stretched forth his hand upon the Ark This is what is written in II Samuel (6:7): "... and God struck him down there" עַל הַשַּׁל meaning עַל הַשֶּׁלַח, because he stretched forth to hold the Ark. Another example of this is (I Kings 21:23): "The dogs will devour Jezebel" בְּחֵל יִזְרְעֶאל. In another verse it is written: (II Kings 9:10): "בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל,⁠" in the territory of Jezreel. So will we explain עַל הַשַּׁל here as הַשֶּׁלַח
and he died there before God before the Ark of God, and in (II Samuel 6:7): "...and there he died by the Ark of God.⁠"
על אשר שלח ידו על הארון – והוא לא היה לוי. ובזה שגה דוד; כי על ידי לוים היה לו להביאו 1ולא בעגלה, כמו שכתו׳ ״ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו״ (במדבר ז׳:ט׳). וכן התודה הוא חטאו ואמ׳ לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים (דברי הימים א ט״ו:ב׳), 2ואמ׳ ״פרץ יי׳...בנו כי לא דרשנוהו כמשפט״ (שם ט״ו:י״ג).
3והענין אשר שגה דוד בזה הדבר 4והוא מקרא מפורש: חשב כי לא יהיה חטא בזה אם ישאוהו בעגלה אע״פ שכת׳ ״בכתף ישאו״, כי אמ׳: באותו זמן במדבר צוה המקום כן – לפי שהיה המשכן נשא בעגלות, צוה לשאת הארון בכתף להראות כי קדשת הארן גדולה מקדושת המשכן. אבל בזמן שלא יהיה שם משכן, חשב שאין חטא אם ישאוהו בעגלה. 5ועוד, כי בעגלה בא משדה פלשתים. ובזה שגה.
1. -ולא...ישאו. דברי רד״ק אלה חסרים בכת״י פריס. ובכן נראה שהם מתוספותיו, ושבצורתו הקדומה של הפירוש הוא הדגיש את מה שעוזא לא היה לוי, ורק בשלב מאוחר יותר הוא הכניס את ענין העגלה. (הפסוק שהוא מזכיר משמש מקור לשני העניינים.) השוו דבריו לשמואל ו׳:ו׳ ד״ה ״שמטו״.
2. ואמ׳ ״פרץ...כמשפט״. השוו דבריו שם.
3. והענין אשר שגה וכו׳. מכאן עד סוף הדיבור חסר בכת״י פריס ומינכן, ונראה שהעתיקו רד״ק מפירושו לשמואל ב ו׳:ו׳ והכניסו כאן. ראו רש״י שם ו׳:ג׳ בביאור הטעות של דוד, על פי בבלי סוטה ל״ה.; וכן מצטט המיוחס לר״י קרא כאן. וראו גם המיוחס לרש״י על פסוק ז.
4. והוא מקרא מפורש. ר״ל: שגה אף שהוא מקרא מפורש.
5. ועוד, כי בעגלה בא משדה פלשתים. לשונו בפירושו לשמואל: ״כאשר בא משדה פלשתים״, ובלי המילה ״ועוד״. ואמנם, גם כאן אין זה פירוש אחר (למרות הלשון ״ועוד״), אלא סניף נוסף בביאור טעותו של דוד: הוא ראה שהפלשתים נשאו את הארון בעגלה בלי להיענש. וראו דבריו שם על מה שהפלשתים לא נענשו.
Because [Uzza] laid a hand on the Ark—for he was not a Levite. That was David’s mistake; for he should have had it brought by Levites, not on a cart, as it says, “But to the Kohathites he did not give any [carts]: because theirs was the service of the [most] sacred objects, their porterage had to be by shoulder” (Numbers 7:9). Accordingly, when he confessed his sin, he decreed that only the Levites should carry the Ark of the Lord (1 Chronicles 15:2), and he said, “the Lord … burst out against us, because we did not show due regard for Him” (ibid. v. 13). The reason David made this mistake—despite an explicit biblical verse—is that he thought there would be no infraction to carry it on a cart, even though it says “their porterage had to be by shoulder.” For he reasoned that it was for that time, in the wilderness, that God had commanded this: because the Tabernacle was transported on carts, He commanded that the Ark be carried by shoulder to show that the sanctity of the Ark is greater than the sanctity of the Tabernacle. But, [David] thought, should there come a time when there would be no Tabernacle with it, there would be no infraction to carry it on a cart. Furthermore, it had come by cart from the territory of the Philistines. This, then, was his mistake.
על אשר שלח ידו על הארון – הנה זה תמורת מה שכתב כותב שמואל: על השל (שמואל ב ו׳:ז׳), וכבר פרשנו שם, כי ענינו הטעות, וכן תרגמו המעתיק לנוצרים טימוסטוס שענינו: גבורת לב יותר מן הראוי, ארדימנט בלעז רע...⁠א
לפני האלהים וג׳ – וכן בבני אהרן: לפני י״י (ויקרא ו׳:ז׳), והכונה בזה, כי השם צוה להמיתם לפניו. ואין כן: ותשחת הארץ לפני האלהים וג׳ (בראשית ו׳:י״א).
א. צ״ע בנוסח.
ויחר – על מיעוט האמונה בה׳ לחשוב שיפול ארונו וזה על אשר שלח וכו׳.
לפני אלהים – לפני ארון אלהים.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספימצודת דודהכל
 
(יא) וַיִּ֣חַר לְדָוִ֔יד כִּֽי⁠־פָרַ֧ץ יְהֹוָ֛הי״י֛ פֶּ֖רֶץ בְּעֻזָּ֑א וַיִּקְרָ֞א לַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ פֶּ֣רֶץ עֻזָּ֔א עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
And David was upset because Hashem had broken forth upon Uzza; and that place was called Perez-uzza to this day.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וּתְקֵיף לְדָוִד אֲרוּם תְּרַע יְיָ תִּרְעֲתָא בְּעֻזָא וּקְרָא לְאַתְרָא הַהוּא אֲתַר דְמִית בֵּיהּ עֻזָא עַד יוֹמָא הָדֵין.
פרץ – מלשון פרצה ושבר.
ויחר לדויד – חרה על עצמו וכדרך המיצר ונבהל.
כי פרץ – בעבור דאגת הפרץ.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(יב) וַיִּירָ֤א דָוִיד֙ אֶת⁠־הָ֣אֱלֹהִ֔ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר הֵ֚יךְ אָבִ֣יא אֵלַ֔י אֵ֖ת אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃
And David was afraid of God that day, saying, "How shall I bring the ark of God home to me?⁠"
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וּדְחִיל דָוִד מִן קֳדָם יְיָ בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימַר אֵיכְדֵין אָעֵיל לְוָתִי יַת אֲרוֹנָא דַיָי.
ויירא דוד את האלהים ביום ההוא לאמר – מה הוא ירא לאמר שאמר איך אביא אלי ארון י״י.
And David feared God, etc. saying What did he fear? Saying – that he said, "How will I bring the Ark of God to me?⁠"
היך אביא אלי – כמו ״איך״, כי אותיות אהו״י מתחלפות; 1וכן בה״א: ״והיך יוכל עבד אדני זה״ (דניאל י׳:י״ז).
1. וכן בה״א. ר״ל: וכמו כן נכתב בה״א בפסוק אחר.
Hekh (היך) can I bring here. This is equivalent to ekh (איך; =how), because the letters alef, hei, vav, and yod interchange. “Hekh can this servant of my lord” (Dan 10:17) also features a hei.
היך – כמו איך באל״ף וכן והיך יוכל עבד אדוני (דניאל י׳:י״ז).
את האלהים – את ארון האלהים בחשבו שא״א להזהר בקדושתו וזה לאמר וכו׳.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודהכל
 
(יג) וְלֹא⁠־הֵסִ֨יר דָּוִ֧יד אֶת⁠־הָאָר֛וֹן אֵלָ֖יו אֶל⁠־עִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּטֵּ֕הוּ אֶל⁠־בֵּ֥ית עֹבֵֽד⁠־אֱדֹ֖ם הַגִּתִּֽי׃
So David did not remove the ark to him into the city of David, but carried it aside into the house of Obed-edom the Gittite.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וְלָא אַפְנֵי דָוִד יַת אֲרוֹנָא לְוָתֵיהּ לְקַרְתָּא דְדָוִד וְאַפְּנֵיהּ לְבֵית עוֹבֵד אֱדוֹם גִתָּאָה.
הגתי – מגת היה בתחילה מקודם היה מתגורר בגת ולוי היה כדכתיב ויאמר דוד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשוררים (דברי הימים א ט״ו:ט״ז), וכתיב בסמוך ועבד אדם ויחיה שוערים לארון (דברי הימים א ט״ו:כ״ד).
the Gittite He was from Gath originally and he previously sojourned in Gath. He was a Levite, as it is written (below 15:16): "And David said to the officers of the Levites to station their brethren, the singers,⁠" and it says shortly after (verse 24): "... and Obed-Edom and Jehiah were gate sentries for the Ark.⁠"
בית עבד אדם הגתי1לוי היה, ומן השוערים היה, כמו שכת׳ ״ועבד אדום ויעיאל השוערים״ (דברי הימים א ט״ו:י״ח). 2וקראו גתי לפי שהתגורר בגת.
1. לוי היה וכו׳. כך במיוחס לרש״י ובמיוחס לר״י קרא, וברש״י ובר׳ יוסף קרא לשמואל ב ו׳:י׳. והשוו דברי רד״ק שם.
2. וקראו גתי לפי שהתגורר בגת. ר״ל: עובד אדום היה מישראל, ולוי היה, ונקרא ״גתי״ רק מפני שגר שם. ר׳ יוסף קרא שם והמיוחס לרש״י כאן מפרשים שהוא התגורר בתחילה בגת אך לא עכשיו, כי לא נראה שהארון חזר לגת בשלב זה. המיוחס לר״י קרא מפרש בשם רבו שעובד אדום גר בגת רימון, הנזכרת לעיל ו׳:ל״ד כאחת מערי הלויים.
The house of Obed-edom the Gittite. He was a Levite, among the gatekeepers, as it says, “Obed-edom and Jeiel the gatekeepers” (1 Chronicles 15:18). Yet the text calls him a “Gittite,” because he made his home in Gath.
ויטהו – נטה אותו מדרך עיר דוד להוליכו אל בית עובד וכו׳.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודהכל
 
(יד) וַיֵּ֩שֶׁב֩ אֲר֨וֹן הָאֱלֹהִ֜ים עִם⁠־בֵּ֨ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם בְּבֵית֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶת⁠־בֵּ֥ית עֹבֵֽד⁠־אֱדֹ֖ם וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־לֽוֹ׃
And the ark of God remained with the family of Obed-edom in his house three months; and Hashem blessed the house of Obed-edom and all that he had.
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

וְאִשְׁתְּהֵי אֲרוֹנָא דַייָ לְוַת עוֹבֵד אֱדוֹם בְּבַיְתֵיהּ תְּלָתָא יַרְחִין וּבָרִיךְ מֵימְרָא דַייָ יַת עוֹבֵד אֱדוֹם בִּבְנִין וּבְנֵי בְנִין דְאִתְעַבְּרַת אִתְּתֵיהּ וּתְמַנְיָא כַּלְתֵיהּ וִילִידָן תְּמַנְיָא תְּמַנְיָא בִּכְרֵיסָא חָד עַד דְאִשְׁתְּכָחוּ בֵּינֵי אֲבָהָן וּבְנִין בְּיוֹם חַד תַּמְנִין וְחַד וְיַת כָּל דִילֵיהּ בָּרִיךְ וְאַסְגֵי עַד לַחֲדָא.
עם בית – סמוך לבית מושבו כי יחד לו חדר בביתו.
ויברך וכו׳ – בעבור שעמד הארון אצלנו וכן נאמר בש״ב.
ויברך ה׳ את בית עובד אדום וגו׳ – לפי החשבון, על כרחנו, או שילדו ששה בכרס אחד או שכל אחת ילדה שתי פעמים בחודש לכן עולה בג׳ חדשים לכל אחת ששה.
עם בית עובד אדום – שישב אצלו ביחד עם כל בני ביתו ולא הוזק א׳ מהם, ויתר הדברים בארתי בשמואל שם (סי׳ ו).
מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

דברי הימים א יג – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, מקבילות במקרא דברי הימים א יג, עולם המקרא דברי הימים א יג, תרגום כתובים דברי הימים א יג, מיוחס לרש"י דברי הימים א יג, רד"ק דברי הימים א יגמהדורת פרופ' יצחק ברגר (ניו יורק, תשס"ג, תשע"ו), ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר), ר"י אבן כספי דברי הימים א יג, רלב"ג דברי הימים א יג, מנחת שי דברי הימים א יג, מצודת ציון דברי הימים א יג, מצודת דוד דברי הימים א יג, אדרת אליהו לגר"א דברי הימים א יג, מלבי"ם דברי הימים א יג

Divrei HaYamim I 13, Biblical Parallels Divrei HaYamim I 13, Olam HaMikra Divrei HaYamim I 13, Targum Ketuvim Divrei HaYamim I 13, Attributed to Rashi Divrei HaYamim I 13 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (London, 1952) (CC BY 3.0), Radak Divrei HaYamim I 13 – Translation by Professor Yitzhak Berger (all rights reserved), with his gracious permission, R. Yosef ibn Kaspi Divrei HaYamim I 13, Ralbag Divrei HaYamim I 13, Minchat Shai Divrei HaYamim I 13, Metzudat Zion Divrei HaYamim I 13, Metzudat David Divrei HaYamim I 13, Vilna Gaon (GR"A) Divrei HaYamim I 13, Malbim Divrei HaYamim I 13

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×